מה ללמוד: שיטה בשבעה צעדים מהעבודה אחורה, גם כשאין לכם שום כיוון
הדרך הבטוחה לבחור מה ללמוד היא לעבוד מהסוף להתחלה: קודם מבררים איזה סוג עבודה מתאים לכם, אחר כך אילו מקצועות בנויים כך, ורק בסוף איזה מסלול לימודים מוביל אליהם. ואם אין לכם שום כיוון, לא חסר לכם כיוון אלא מידע, ואותו אפשר לאסוף בצורה מסודרת לפני שנרשמים לשום דבר.
בקצרה
- שם של תואר מספר מה לומדים שלוש שנים, לא מה עושים ארבעים שנה אחריהן, לכן מתחילים מהעבודה ולא מרשימת התארים.
- מצמצמים לשלושה כיוונים ובודקים כל אחד מבפנים ובזול: שיחות עם אנשים מהתחום, קורס מבוא ומודעות דרושים.
- לא לדעת מה ללמוד זה מצב נפוץ, והוא נפתר בחשיפה ובהתנסות, לא בהמתנה להארה.
- אל תירשמו לתואר כללי רק כדי לא לבזבז זמן; שנה של עבודה, קורס קצר והתנסויות שווה יותר משנה של דחייה.
- קבעו תאריך להחלטה, והעדיפו את המסלול הרחב יותר כשמתלבטים בין שניים.
למה רוב האנשים בוחרים לימודים בסדר הפוך
התהליך הרגיל נראה כך: עוברים על רשימת התארים באתר של מוסד לימודים, מסמנים מה שנשמע מעניין, בודקים תנאי קבלה ונרשמים. הבעיה היא ששם של תואר מספר מה לומדים שלוש שנים, לא מה עושים ארבעים שנה אחריהן.
לימודי פסיכולוגיה מרתקים רבים שלא היו רוצים לעבוד כמטפלים, ולימודי משפטים מושכים רבים שהיום-יום של עורך דין לא מתאים להם. מי שמתחיל מרשימת התארים בוחר לפי שמות, ולא לפי החיים שמחכים אחרי התואר.
לכן השיטה כאן הפוכה: מהעבודה אחורה. והיא עובדת גם למי שיש לו כמה כיוונים וגם למי שאין לו אף אחד.
השאלה הנכונה היא לא "מה מעניין אותי ללמוד", אלא "איזה יום עבודה אני רוצה שיהיה לי בעוד חמש שנים".
אין לכם מושג מה ללמוד? זה בסדר, וזה גם פתיר
יש תחושה שכולם מסביב כבר יודעים. חברים מהצבא נרשמים לתארים, המשפחה שואלת בכל ארוחת שישי, ונדמה שרק אתם נשארתם בלי תשובה. המציאות שונה: רבים מאלה שנרשמו בחרו בלי לדעת, וחלק לא קטן מהם יחליף מסלול או יעבוד בתחום אחר ממה שלמד. לא לדעת זה מצב כן יותר מלהעמיד פנים שיודעים.
רוב האנשים מכירים מקרוב רק מעט מקצועות, ולכן קשה להם לבחור. יש ארבע סיבות נפוצות לתקיעות, ולכל אחת פתרון אחר. נסו לזהות איזו מתארת אתכם:
| הסיבה | איך זה נשמע | מה עוזר |
|---|---|---|
| שום דבר לא מושך | "אין משהו שמעניין אותי" | חשיפה: לא מכירים מספיק מקצועות מקרוב |
| יותר מדי דברים מושכים | "הכול מעניין אותי" | סינון לפי סגנון עבודה ואילוצים |
| פחד לטעות | "ומה אם אבחר לא נכון" | בדיקה בקטן, והבנה שאפשר לתקן |
| לחץ מבחוץ | "כולם אומרים לי ללכת על..." | הפרדה בין מה שאתם רוצים למה שמצפים מכם |
מה לא לעשות כשלא יודעים מה ללמוד
- לא להירשם "בינתיים" לתואר כללי. שלוש שנים ושכר לימוד הם מחיר גבוה לדחיית החלטה.
- לא לבחור לפי החברים. מה שמתאים להם לא בהכרח מתאים לכם.
- לא לבחור רק לפי הציון. העובדה שקיבלתם ציון פסיכומטרי גבוה או שהתקבלתם למסלול יוקרתי היא לא סיבה ללמוד אותו.
- לא לחכות להארה. בהירות מגיעה מהתנסות, לא מהמתנה.
ואם ההורים לוחצים
הלחץ בא בדרך כלל מדאגה. מה שמרגיע אותה הוא תוכנית, לא ויכוח. במקום "אני לא יודע", נסו "אני בודק שלושה כיוונים עד סוף החודש, ואז אחליט". קל הרבה יותר לתמוך במי שיש לו תהליך.
תוכנית של ארבעה שבועות למי שמתחיל מאפס
אם אין לכם אפילו נקודת התחלה, התוכנית הזו מייצרת אותה. היא בעצם גרסה מרוכזת של צעדים 1 עד 4 בשיטה שבהמשך.
שבוע 1: מה כבר ידוע עליכם
רשמו עשר פעילויות שנהניתם מהן אי פעם: בלימודים, בצבא או בשירות הלאומי, בעבודות זמניות, בתחביבים. ליד כל אחת כתבו מה בדיוק היה טוב בה: האנשים, הפתרון של בעיה, העשייה בידיים, העצמאות. חפשו מה חוזר על עצמו. במקביל, עשו מבחן סגנון עבודה אחד, כדי לקבל מילים למה שאתם מרגישים.
שבוע 2: חשיפה
דברו עם חמישה אנשים על העבודה שלהם. לא משנה באיזה תחום. שאלו מה הם עושים ביום רגיל, מה הם אוהבים ומה פחות. המטרה היא לא למצוא מקצוע, אלא להרחיב את המפה. רשמו אחרי כל שיחה מה משך אתכם ומה דחה.
שבוע 3: שלושה כיוונים
מתוך מה שעלה, בחרו שלושה כיוונים שמעוררים סקרנות. לא צריך להיות בטוחים. לכל אחד בדקו: מה לומדים, כמה זמן, מה תנאי הקבלה, ומה עושים הבוגרים.
שבוע 4: טעימה
לכל כיוון, התנסות אחת קטנה: שיעור אונליין חינמי, ביקור ביום פתוח, שיחה עם סטודנט, או יום ליווי. בסוף השבוע דרגו את שלושת הכיוונים. אם אחד בולט, יש לכם כיוון לבדיקה מעמיקה. אם אף אחד לא, חזרו לשבוע 2 עם אנשים אחרים.
איך יודעים שמצאתם כיוון טוב? כשאחרי שיחות עם אנשים מהתחום והתנסות קצרה אתם רוצים לדעת עוד, ולא פחות. סקרנות שמחזיקה מעמד אחרי מפגש עם המציאות היא הסימן הטוב ביותר.
מהעבודה אל הכיוונים: צעדים 1 עד 4
צעד 1: להבין איזה סוג עבודה מתאים לכם
לפני מקצועות ותארים, עונים על שאלות בסיסיות: אתם נהנים יותר לעבוד עם אנשים, עם מידע, עם רעיונות או עם דברים מוחשיים? טוב לכם בשגרה או בשינוי? מה נותן לכם סיפוק? אלה שאלות על סגנון עבודה, והתשובות עליהן יציבות הרבה יותר מתחומי עניין שמתחלפים.
צעד 2: לתרגם את זה לשלושה כיוונים מקצועיים
מחפשים מקצועות שהיום-יום שלהם תואם את התשובות, ומצמצמים לשלושה. לא יותר, כי כל כיוון צריך בדיקה. אם הכול מעניין אתכם, זה המקום לסנן: באיזה תחום היום-יום מתאים לכם, ובאיזה התנאים והאילוצים שלכם מתקיימים. לרוב הרשימה מתקצרת מהר. אם קשה לעשות את התרגום לבד, זה בדיוק המקום שבו הכוונה תעסוקתית או מבחן התאמה עוזרים.
צעד 3: לבדוק מה באמת נדרש כדי להיכנס לכל כיוון
לכל אחד משלושת הכיוונים שואלים: מה הדרך הקצרה ביותר להיכנס אליו?
| סוג המקצוע | מה נדרש בדרך כלל | דוגמאות |
|---|---|---|
| מקצוע מוסדר בחוק | תואר מסוים ורישיון | רפואה, סיעוד, משפטים, ראיית חשבון, פסיכולוגיה |
| מקצוע שמעדיף תואר | תואר רלוונטי, לא תמיד מסוים | הנדסה, כלכלה, משאבי אנוש, מחקר |
| מקצוע שנמדד ביכולת | קורס, תיק עבודות או ניסיון | עיצוב, שיווק דיגיטלי, חלק ממקצועות התוכנה, מכירות |
| מקצוע טכני | לימודי תעודה או הנדסאים, לעיתים רישוי | חשמל, מיזוג, רכב, טכנאות רפואית |
הבדיקה הזו חוסכת לא מעט אנשים מתואר של שלוש שנים שלא היה נחוץ, ולאחרים מבהירה שאין קיצור דרך. אם מתברר שהכיוון שלכם דורש תואר, המדריך לבחירת תואר ראשון יעזור לבחור את המסלול.
צעד 4: לבדוק את התחום מבפנים, בזול
- לדבר עם שלושה אנשים שעובדים בתחום, רצוי שנתיים עד חמש שנים אחרי הלימודים. הם זוכרים את הכניסה לשוק.
- לדבר עם סטודנטים בשנה מתקדמת. הם יספרו מה לומדים בפועל ומה הפתיע אותם.
- לעשות קורס מבוא. קורס אונליין חינמי, או קורס בודד במוסד שמאפשר לימודים בלי תנאי קבלה.
- לקרוא מודעות דרושים לתפקידי כניסה בתחום. הן מראות מה מעסיקים דורשים בפועל, ועוזרות לבדוק גם אילו תחומים מחפשים עובדים.
מהכיוונים אל המסלול: צעדים 5 עד 7
צעד 5: להשוות מסלולים ומוסדות
רק עכשיו מגיעים לאתרי המוסדות. משווים לפי:
- ההכרה בתואר או בתעודה, במיוחד במקצועות מוסדרים.
- תוכנית הלימודים: כמה התנסות מעשית יש בה.
- תנאי הקבלה: מה נדרש (בגרות, פסיכומטרי, ראיון), והאם יש מכינה קדם-אקדמית או מסלול חלופי.
- העלות הכוללת: שכר לימוד, מגורים, ושנות ההכנסה שמוותרים עליהן.
- לאן הגיעו הבוגרים. שאלו את המוסד, ובדקו בעצמכם ברשתות המקצועיות.
צעד 6: לחשב את המחיר האמיתי
המחיר של לימודים הוא לא רק שכר הלימוד. הוא גם השנים שבהן לא עובדים במשרה מלאה. תואר של שלוש שנים הוא החלטה כלכלית גדולה, ולכן שווה להשקיע שבועות בבדיקה לפני שמשקיעים בו שנים. זו לא סיבה לא ללמוד. זו סיבה לבדוק לפני.
גם ביקוש בשוק הוא שיקול חשוב, אבל לא יחיד. תחום מבוקש שלא מתאים לכם יהיה קשה להתמיד בו. הבחירה הטובה היא בחיתוך: תחום שמתאים לכם ושיש בו ביקוש סביר.
צעד 7: להחליט, עם דלת פתוחה
אין בחירה בלי סיכון. מה שאפשר לעשות הוא להקטין אותו:
- כשמתלבטים בין שני מסלולים, בחרו את הרחב יותר, שפותח יותר אפשרויות בהמשך.
- בדקו מראש אם אפשר לעבור מסלול אחרי שנה א, ומה מוכר בין מוסדות.
- קבעו תאריך להחלטה. התלבטות בלי תאריך נמשכת עד מועד ההרשמה ומסתיימת בבחירה חפוזה.
מותר גם לא ללמוד עכשיו
לימודים הם לא שלב חובה שחייבים להתחיל בגיל מסוים. יש כמה דרכים טובות להשתמש בשנה שבה עדיין לא יודעים:
- לעבוד. כל עבודה מלמדת משהו על מה מתאים לכם ומה לא, וגם ממלאת את החשבון.
- לעשות קורס קצר. כמה חודשים בתחום אחד מספרים יותר משנה של התלבטות. כדאי לבדוק גם בשירות התעסוקה אילו הכשרות מקצועיות רלוונטיות לכם.
- ללמוד קורסים בודדים במוסד שמאפשר זאת בלי תנאי קבלה, כדי לטעום תחום לפני שמתחייבים.
- להתנדב בתחום שמסקרן אתכם.
שנה כזו היא לא בזבוז, כל עוד היא שנה של בדיקה ולא של דחייה. ההבדל הוא אם בסופה אתם יודעים יותר מבתחילתה.
ובאותו אופן, אין גיל שבו כבר מאוחר להתחיל. אנשים מתחילים תואר או הכשרה גם בגיל 30, 40 ו-50. מה שמשתנה הוא השיקולים: ככל שמתבגרים, כדאי יותר לבחור מסלול ממוקד שנשען על הניסיון שנצבר. על כך בהרחבה במאמר מה כדאי ללמוד בגיל 50.
צעד ראשון של כמה דקות
אם אתם לא יודעים מאיפה להתחיל, אפשר להתחיל ממבחן סגנון העבודה של CareerMOVA. הוא לא מניח שיש לכם כיוון: 20 שאלות, בכל אחת בוחרים בין ארבעה איורים, אין תשובות נכונות, והתוצאה היא פרופיל חינמי שמראה מה מניע אתכם. זה בדיוק צעד 1.
הדוח האישי בתשלום עושה את צעד 2: במסלול בחירת לימודים והכשרה הוא מציע כיוונים מקצועיים קונקרטיים, מסביר למה כל אחד מתאים לכם, ומפרט מה לבדוק לפני שמחליטים ומה הצעד הראשון. זה כלי להכוונה ולמחשבה, לא אבחון, והוא לא קובע בשבילכם מה תלמדו. את ההחלטה עצמה עושים עם הצעדים שלמעלה.
שאלות נפוצות
איך לבחור מה ללמוד כשכמה תחומים מעניינים אותי?
בודקים את היום-יום של העבודה בכל תחום, ולא רק את חומר הלימוד, ומסננים לפי התנאים והאילוצים שלכם. בדרך כלל אחד מהם יתאים יותר. אם שניהם מתאימים, בוחרים את המסלול הרחב יותר.
האם זה נורמלי לא לדעת מה ללמוד?
כן, מאוד. רוב האנשים מכירים מקרוב רק מעט מקצועות, ולכן קשה להם לבחור. חוסר הידיעה נפתר בחשיפה ובהתנסות, ולא מעיד על חוסר יכולת.
האם כדאי לבחור לימודים לפי ביקוש בשוק?
ביקוש הוא שיקול חשוב, אבל לא יחיד. תחום מבוקש שלא מתאים לכם יהיה קשה להתמיד בו. הבחירה הטובה היא תחום שמתאים לכם ושיש בו ביקוש סביר.
מה עדיף, תואר או קורס מקצועי?
תלוי במקצוע. במקצועות מוסדרים אין תחליף לתואר. במקצועות שנמדדים ביכולת, קורס טוב ותיק עבודות יכולים להספיק. בודקים במודעות דרושים מה מעסיקים דורשים בפועל.
מה עושים אם התחלתי ללמוד וגיליתי שזה לא מתאים?
זה קורה לרבים, ועדיף לגלות בשנה א מאשר אחרי התואר. בודקים אם הבעיה בתחום או בקורסי המבוא, מדברים עם סטודנטים מתקדמים, ובוחנים מעבר למסלול קרוב שמכיר בקורסים שכבר עשיתם.
באיזה גיל כבר מאוחר להתחיל ללמוד?
אין גיל כזה. אנשים מתחילים תואר או הכשרה גם בגיל 40 ו-50. ככל שמתבגרים, כדאי לבחור מסלול ממוקד שנשען על הניסיון שנצבר.